פסק-דין בתיק סע"ש 49641-01-13

1.         מונחת בפניי בקשתו של התובע למתן פסק דין כנגד הנתבעים. בהתייחס לנתבע 1 מתבקש בית הדין להורות על מחיקת כתב הגנתו לנוכח אי ציות אחר החלטות בית הדין. באשר לנתבעת 2 מתבקש בית הדין ליתן פסק דין הואיל ולא התגוננה.

2.         בהמשך להחלטות בית הדין מן הימים 10.11.2013, 16.12.2013 ו - 17.2.2014, להן לא הגיב הנתבע 1, דעתי היא כי דין הבקשה להתקבל. אשר על כן, הריני מורה על מחיקת כתב הגנתו של הנתבע 1 ומתן פסק דין כמפורט מטה.

3.         אשר לנתבעת 2 - מאישור המסירה אשר המציא התובע עולה כי כתב התביעה והדרישה להגיש כתב הגנה הומצאו לנתבעת 2 עוד ביום 31.1.2013. אף על פי כן, ועד למועד זה, לא הגישה כתב הגנה. כך, לא התייצבה לישיבת בית הדין מיום 10.11.2013.

4.         אשר על כן ומכוח סמכותי הקבועה בתקנה 43 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב - 1991, ניתן בזאת פסק דין כנגד הנתבעים.

5.         הריני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, בתוך 30 ימים מיום שיומצא להם פסק הדין את הסכומים המפורטים מטה:

א.      שכר עבודה בסך 15,401 ש"ח ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.1.2013 ועד לתשלום המלא בפועל. אטעים כי לא מצאתי להעתר למלוא הסכום הנתבע לנוכח העובדה כי מדובר בחוב בגין שכר עבודה משלהי שנת 2010 ותחילת שנת 2011, אז עמד שכר המינימום במשק על סכום נמוך יותר מזה שנתבע.

ב.      פיצויי פיטורים בסך 22,138 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.1.2013 ועד לתשלום המלא בפועל. הדברים האמורים ביחס לגובה שכר המינימום במועדים הרלבנטיים לתביעה זו יפים גם לרכיב פיצויי הפיטורים.

ג.       תמורת הודעה מוקדמת בסך 2,150 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.1.2013 ועד לתשלום המלא בפועל. סכום זה נפסק בשים לב לעקרון לפיו אין פוסקים לתובע יותר מתביעתו.

ד.       דמי הבראה בסך 4,300 ש"ח ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.1.2013 ועד לתשלום המלא בפועל.

ה.      פדיון דמי חופשה בסך 9,100 ש"ח ברוטו בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 27.1.2013 ועד לתשלום המלא בפועל.

ו.        הוצאות משפט ושכר טרחת בא כוח התובע בסכום כולל של 5,500 ש"ח. לא ישולמו הוצאות המשפט ושכר טרחת בא כוח התובע במועד, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום מתן פסק דין זה ועד למועד התשלום המלא בפועל.  

6.   אטעים כי לא מצאתי להעתר לרכיבי התביעה שעניינם דמי נסיעות ותשלום בגין שעות נוספות משלא הוכחו כדבעי. כך, לא ברור מדוע נדרש התובע להחזר דמי נסיעות, ובפרט בסכום הנתבע, מקום בו מעצם תפקידו כנהג העומד לרשותו רכב. לא למותר לציין, כי אין כל התייחסות לדברים בגוף התביעה, למעט בפרוט הסעדים הסופי. בדומה, הסתפק התובע בטענה כי עבד בכל יום 10 שעות אך לא הבהיר מה היא מתכונת העבודה הכללית, האם בשעות אלו נכללה הפסקה ולא הבהיר כיצד הגיע לסכום הנתבע.

בקשה לביטול פסק דין זה ניתן להגיש בתוך 30 יום מיום שפסק הדין הגיע לידי הצד המבקש לבטלו.

ניתן היום, י"ט ניסן תשע"ד, (19 אפריל 2014 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: